החלטה בתיק בש"א 2549/08

בפני בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל וביטול צו כינוס נכסים, שניתן לבקשת החייב ביום 11.4.07, בשל טעמים של חוסר לב מצד החייב.

המבקש הוא בנו הקטין של החייב, ובהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בב"ש, על החייב לשלם לו מזונות חודשיים בסך 3,400 ש"ח. 

בבקשה צוין כי חוסר תום לבו של החייב מתבטא, בין היתר, במעשים ובמחדלים הבאים:

א.      החייב הגיש תלוש משכורת אחד בלבד, אותו צילם שלוש פעמים, כנחזה להיות שלושה תלושי שכר שונים.

ב.      החייב לא דיווח על חובו לרשויות מע"מ.

ג.       החייב דיווח על הוצאות ותשלומים בלתי סבירים, ללא כל פירוט.

ד.      החייב טען כי הוא משלם חודשיים בסך 1,750 ש"ח ועוד תשלום דומה בגין משכנתא, אך בפועל החייב אינו משלם תשלומים אלה כלל.

ה.     החייב טוען כי משכורתו נטו הינה כ- 6,000 ש"ח לחודש, אך משכרותו גבוהה לאין ערוך.

ו.         החייב מטעה את בית המשפט, באשר להוצאותיו האישיות המופרזות והוצאות אחזקת הבית.

ב"כ החייב הגיש תגובה לבקשה לביטול הליכי פש"ר ביום 28.4.08. בתגובה נטען, כי מדובר באדם חרוץ, שנפגע במהלך שירותו הצבאי והוכר כנכה צה"ל.

עוד צוין, כי מאז פסיקת דמי המזונות לקטין, שילם המשיב את המשכנתא הרובצת על הבית, בו מתגוררים המשיב ואמו, והעביר את יתרת דמי המזונות לאמו של המבקש. כמו כן, בעקבות חובות בהם שרוי החייב, עוקלה משכורתו במפעלי ים המלח, דבר שעיכב, ללא רצון החייב, את תשלום דמי המזונות.

לתגובת החייב אף צורפו תלושי שכר לחודש ספט' 2006, ולחודשים ינו'-פב' 2007, ונאמר, כי החייב מתגורר בשכירות בגפו, ומשלם את כל ההוצאות השוטפות עבור אחזקת הבית.

בתאריך 18.5.08 התקיים דיון בפני, במעמד הצדדים.

ב"כ המבקש טען, כי החייב עשה כל אשר לאל ידו, כדי להסתיר מהאם את דבר הגשת הבקשה להכרזתו כשפוט רגל והדבר נודע לה באקראי. גם לאחר שבית המשפט קצב את מזונות הקטין בהליך פשה"ר, בסך של 700 ש"ח לחודש, החייב לא שילם אפילו סכום הזה.

ב"כ החייב טען, כי שכרו של החייב נע בין 6,000 ל - 6,400 ש"ח לחודש, למעט פעמיים, בהן שולמו לו משכורות גבוהות בסכום של עד 12,000 ש"ח באופן חריג.

יחד עם זאת, הודיע ב"כ החייב, כי החייב מסכים להגדלת הסכום החודשי שישולם לקופת פשה"ר לסך של 1,800 ש"ח, "על מנת שגם הקטין יהנה" (עמ' 6).

לאחר הדיון ובטרם ניתנה החלטתי, הגיש ב"כ החייב בקשה לאפשר לו להשלים תגובתו ואף להשיב לדברים שהועלו במהלך הדיון, ובקשתו נענתה בחיוב. לבקשה צורפו טפסי 106 לשנים 2006, 2007, מהם ניתן ללמוד, כך לדברי ב"כ החייב, כי שכרו החודשי נע בממוצע בין 7,500 ש"ח עד 8,000 ש"ח נטו, ולא כנטען על ידי ב"כ המבקשת, כי הכנסתו המשיב הינה  11,000 ש"ח עד 12,000 ש"ח.

עוד צוין, כי חובו של המשיב לרשויות מע"מ הוא בסך כולל של 3,300 ש"ח, ולא כפי שהוצהר על ידי ב"כ המבקשת, ולבסוף חזר ב"כ המשיב וציין, כי המשיב  נותן את הסכמתו לבקשת הכנ"ר להגדלת הסכום החודשי, שישולם לקופת פשיטת הרגל.

ב"כ המבקשת ביקש לשמור לעצמו את זכות המילה האחרונה, ולכן הגיש תגובה לבקשה להשלמת תגובה מטעם החייב. בתגובה נטען, כי מדובר בנסיון סרק ליצור יש מאין ולהמציא מסמכים שלא הוגשו בדרך המלך. עוד נאמר, כי די בעיון טופס 106 לשנת 2007, שהוא הרלוונטי לענייננו, על מנת להיווכח כי הכנסתו ברוטו של החייב לשנת 2007, עמדה על סך של 215,141 ש"ח, קרי, 17,928 ש"ח ברוטו בממוצע לחודש, וזאת ללא בונוסים שאינם מפורטים בתלוש השכר.